×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא בבא מציעא ל״א:גמרא
;?!
אָ
הערות
E/ע
הערותNotes
היה בטל מן הסלע לא יאמר תן לו סלע אלא נותן לו שכרו כפועל – פירוש: הכי משמע פשטה דמתני׳ אם השיב אבדתו ונתבטל ממלאכתו שוה סלע לא יאמר לו תן לי סלע שהפסדתי בעוד שטרחתי להשיב אבידתך אלא נותן לו שכרו כפועל בעלמא שהיה משכיר לחזר אבדתו ואם היה מוצא פועל שהיה מחזר אחריה במעה אין לו לזה לתובעו אלא אותה המעה ולא כל הסלע שהפסיד בעבורו ואף על פי שאבדתו שווה הרבה אינו נותן לו אלא מעה אחת שהיה נותן לפועל בעלמא ודמי למאי דתנן בהגוזל ומאכיל זה בא בחביתו של יין וזה בא בכדו של דבש. נסדקה חבית של דבש ושפך זה את יינו והציל הדבש לתוכו אין לו אלא שכרו אלמא שהפסיד יינו בעבור הצלת דבשו ששווה יותר מיינו אינו נותן לו אלא שכר טרחו והשאלת כליו כפי מה שהיה נותן לאיניש דעלמא וככלי ריקם. אם יש שם בית דין מתנה בפני בית דין – פירוש: אם אינו רוצה להפסיד הסלע של בטל1 מלאכתו יתפוש שלשה ויתנה בפניהם שעל מנת כן אני מניח מלאכתי ומחזר אחרי אבדתו כדי שיתן לי הסלע של בטל מלאכתי ואם עשה כך תנאו קיים שכך הם שווים שלשה שהן בית דין כאילו אמר בפני בעל האבדה. ותנן התם גבי יין ודבש ואם אמר לו אציל את שלך ואתה נותן לי דמי שלי חייב ליתן לו.
אם אין שם בפני מי יתנה שלו קודם – פירוש: שהרי לא יתן לו אלא שכר פועל בעלמא שהיה לוקח מעה לחזר אחרי אבדתו ומפסיד סלע בבטל מלאכתו לפיכך שלו קודם שלא חייבתו תורה להפסיד ממונו בעבור הצלת ממון חבירו.
ומאי דאמרינן בגמרא: תנא כפועל בטל – לאו אפועל דמתני׳ קאי דפועל דמתני׳ הוי איניש דעלמא שהיה לוקח מעה וטורח אחר אבדתו כדפרישית אבל אמתנה בפני בית דין קאי והכי קאמר כשמתנים לו בית דין שיתן לו הפסדו אל ישומו לו כמה היה מרויח במלאכתו שאם היה מרויח סלע במלאכתו לא יתן לו סלע במלאכתו היה טורח ועכשיו בטל ולא עשה מלאכתו הילכך שמין לו כפועל בטל שפועל המשתכר סלע במלאכתו היה נוטל שלשה דינרים לעמוד בטל ולא יעשה מלאכה וירויח ארבעה דינרים.
ומקשה והא לאו בטל הוא – פירוש: שהרי טורח לחזר אחר האבדה ולהשיבה.
ומהדר אביי: כפועל בטל של אותה מלאכה דבטל מינה – פירוש: לא כפועל בטל ממש שהרי אינו בטל אלא אם מלאכתו כבידה יותר מהשבת אבדה שמין לו כמה היה לוקח להתבטל מכבדות מלאכתו ולעשות מלאכה קלה להשיב האבדה ושמא כי היה לוקח ג׳ דינרים וחצי בעבור שאינו טורח במלאכתו הכל כפי מה שרואין שיש בין מלאכה למלאכה כך הן שמין.
אזל רב ספרא פלג בלא דעתיה דאיסור – פירש המורה: פלג סחורה ולא הוי מעות אלא הדבר צריך שומא. ונראה לי דאף במעות נמי מצינן לאוקומה שאם שמו שניהם מעות ונעשו בהם שותפים להתעסק ולהרויח בהם אין אחד מהם יכול לחלוק זוזיו ולומר כל מה מתעסק מהיום בזוזיי לעצמי אני עושה ולא משום שותפות עד שיודיע לחברו או לשלשה שהם בית דין שכך מועילים שלשה שהם בית דין כמו הבעלים אבל אם חלק שלא מדעת הבעלים ושלא מדעת בית דין אלא בפני שנים אין חלוקתו חלוקה ואם נשתכר במעותיו כל השכר לאמצע ואינו יכול לומר לעצמי הרוחתי עד שיודיע לשותפו או לשלשה. ובפ׳ המקבל אמרינן שאפילו הודיע לשותפו אינו יכול לחלוק אם אין שותפו רוצה דהכי אמרינן התם אמר רבא הני בי תרי דעבדו עיסקא בהדי הדדי ורווח ואמר ליה חד לחבריה תא ניפלוג ואמר ליה אידך נירוח טפי דינא הוא דמעכב עילויה כול׳ וההיא מפרש המורה ששניהם קיבלו עיסקא מאחר עד זמן פלוני ובתוך הזמן רצה לחלוק בעבור זה יכול לעכב עליוי אבל מעשה זה דאיסור ורב ספרא יש לומר ששניהם נשתתפו במעותיהם ולא שמו זמן שבכל שעה יכולים לחלק זה מזה אבל מיהו צריך להודיע לחברו שמהיום כל מה שאני משתכר במעותיי לעצמי אני משתכר, ואי איפשי יותר בשותפות ואם לא הודיעו או לו או לשלשה שלא בפניו וחלק מעותיו ונשתכר בחלקו כל מה שנשתכר הוא לאמצע. ומאי דאמרינן לקמן באיזהו נשך הנהו תרי כותאי דעבוד עיסקא בהדי הדדי אזל חד מיניהו פלג בלא דעתא דחבריה אתא לקמיה דרב פפא אמ׳ ליה מאי נפקא לך מינה הכי אמר רב נחמן זוזי כמאן דפליגי דמו ההוא מיירי שכבר השלימו שותפותם שהלכו לסחור עד מקום פלוני וחזרו והם עתידים לחלוק כל מה שהרויחו אם יש להם לחלוק זוזים אמרינן זוזי כמאן דפליגי ובלא דעת חבירו יכול ליקח חלקו ולקנות בהם מה שרוצה אבל אם יש להם לחלוק סחורה שהיא צריכה שומא אינו יכול לחלוק בלא דעת חבירו כדאמרינן התם לשנה זבנו חמרא בהדי הדדי קם אידך פלג בלא דעתא דחבריה ואמ׳ ליה רב פפא מאן פלג לך דבהא ודאי צריך לאודועיה כיון דבעי שומא.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 כן בכ״י ששון 557, ירושלים 131, וכן בהמשך. בדפוסים: ״ביטול״.
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×